הילד הנזיר והפיל

את הרחובות שסביב המנזר, ברגליים יחפות, ובידם קערה ריקה. לצד הדרך דוכנים רבים ועליהם קערות עם מוצרי מזון ושתייה. המדריך מסביר לנו שאלה המנחות שאותן
אנו אמורים לקנות כדי להעניק לנזירים. בתוך דקות כל אחד מהמבקרים מתארגן עם קערה ובה מנחה צנועה: מים או מיץ, תערובת של ירקות, מנת אורז או נודלס וחבילה
קטנה של עוגיות או קרקרים. לאחר הדרכה קצרה ניגשנו אל הנזירים ונעמדנו מולם. כל אחד הניח את מוצרי המזון בקערה של הנזיר שנעמד מולו, ולאחר מכן התכופף על
ברכיו והצמיד את כפות ידיו זו לזו. עתה תורם של הנזירים לומר את תפילתם. הם מנועים מאמירת תודה, מכיוון שהענקת המנחה אינה לשם עשיית חסד, אלא לשם מצווה. תפילתם נשמעת כמו שירה שקטה ומונוטונית הנמשכת כמה שניות, ובסיומה הם ממשיכים לדרכם.

מאת שלי דרוב – מגאזין מסע אחר

[gview file="http://transaero.co.il/wp-content/uploads/2011/01/Massa-Acher-family.pdf"]